שלמה רכב בע"מ ואח' נ' גיחז ואח' - פסקדין

החלטה

החלטה זו עניינה חלוקת האחריות בין שני הנהגים המעורבים בתאונה , לבקשת באי כוח הצדדים שבית משפט יקבע את האחריות, ואילו שאלת הנזק תוכרע במו"מ והסכמה בין הצדדים לבין עצמם.

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בה מעורבים שני כלי הרכב של הצדדים .

התאונה אירעה בכביש בצפון הארץ בסמוך לקיבוץ אלון , כאשר שני כלי הרכב נסעו בעליה קלה מכיוון קיבוץ יערה מזרחה . שלב מסוים עד התביעה והנתבע 1 התכוונו לבצע כל אחד מהם הליך שונה במהלך הנהיגה. עד התביעה בקש לפנות שמאלה , לרדת מהכביש הראשי אל שביל שדה משמאל לדרך ואילו הנתבע 1 בקש לעקוף את הרכבים שהיו לפניו , עקב איטיות הנסיעה שלהם .

לפני הנתבע נסעו כגרסתו שלושה כלי רכב, שהם משאית איטית, אחריה נסע רכב פרטי אלמוני, אחיו עד התביעה ואחרי עד התביעה הנתבע .

מדובר בכביש בינעירוני בעליה קלה דו סטרי נתיב אחד לכל כיוון המחלוקת ע"י פס הפרדה אשר בתחילתו סמוך לקיבוץ יערה ובגלל העקומות בכביש היה רצוף וכאשר הכביש מתיישר בעליה הופך הקו להיות קו מרוסק .

כאמור הנהגים בקשו לעשות כל אחד מעשה שונה . עד התביעה בקש לפנות שמאלה ולהיכנס אל דרך שטח המובילה למתקן טיפול בשפכים של הקיבוץ , הוא האט את מהירות עד כדי עצירה ,ף שכן בין הכביש הראשי לגרסתו לגישה למתקן הטיהור מותקן שער, שהוא בקש לבדוק אם הוא פתוח, ואז יכנס אליו , ואם הוא סגור , הוא התכוון להמשיך ישר להביא את המפתח . מכל מקום הוא טוען כי עצר , ולמעשה כך הוא עצר בנתיב הנסיעה היחיד בכיוון שלו .

מאידך הנתבע טען כי הבחין כי התנועה מתנהל לפניו באיטיות רבה, בגלל משאית שנסעה בראש הטור, ולכן החליט לאחר שבחן את הכביש קדימה ונוכח כי אין רכבים הביאם ממול , לעקוף את שלושת כלי הרכב שהיו לפיו יחדיו . הוא הכחיש כי עד התביעה עצר בכביש לפני שהתחיל לעקוף אותו .

עד התביעה טען כי הוא עצר ואותת על כוונתו לפנות שמאלה, הנתבע טען כי עד התביעה לא עצר ואף לא אותת על כוונה כזו .

בבחינת פעולות והתנהגות שני הנהגים לאור כללי הזהירות, תקנות התעבורה , והמצופה מנהג סביר ניתן לקבוע בוודאות כי שני הנהגים כשלו בנהיגה לא זהירה ומסוכנת.

עד התביעה .

עד התביעה נסע בשיירה של כלי רכב , שני רכבים כולל משאית כבדה לפניו ואחד אחריו . הוא בקש לפנות שמאלה, אך לא היה בטוח כי השער פתוח, עצר לרגע כדי לבדוק אם השער פתוח . ואחר כך פנה שמאלה . מרגע שעד התביעה עצר את רכבו , אחרי נסיעה איטית בעליה מתונה , הוא החל את הפניה שמאלה ממצב של עצירה , ואז קיפח את זכותו של הנתבע לעקוף אותו ולהמשיך בנסיעה .

זאת ועוד , הנזק אצל עד התביעה הוא בפינה הקדמית שמאלית. ודוק , באירוע כזה של תאונה בין רכב עוקף ורכב נעקף, מתקיימים מטבע הדברים שני תהליכים מקבילים בעת ובעונה אחת . תהליך אותו מבצע הרכב הנעקף, וזה סטיית הגה שמאלה , על מנת לפנות שמאלה לצד השמאלי של הכביש , ובמקביל תהליך נוסף של עקיפה אותו מבצע הרכב העוקף . תהליך של עקיפה הוא ברגיל הרבה יותר ארוך מתהליך הפניה שמאלה, שכן תהליך מתחיל מרגע שהרכב העוקף סוטה שמאלה על מנת לעבור לנתבי המקביל, נסיעה מהירות גדולה מזו של הרכב הנעקף לצורך ביצוע העקיפה , סגירת המרחק בין שני כלי הרכב, ואף חליפה של הרכב העוקף על פני הרכב הנעקף מצד שמאל שלו, יצירת רווח בין שני כלי הרכב כאשר הרכב העוקף מקדים את הרכב הנעקף בצורה שיוכל לחזור חזרה אל הנתיב המקורי בו נסע הרכב העוקף והרב הנעקף .

כפי שאנו רואים זהו תהליך , אשר מתחיל למעשה ברגע שהרכב העוקף יוצא לכיוון הנתיב אשר משמלא לרכב הנעקף .

ובכן, אם הרכב הנעקף פונה שמאלה בזמן שתהליך העקיפה מתחולל, לרוב האחריות לאונה היא על נהג הרכב הנעקף . אם הרכב העוקף מתחיל את העקיפה , כאשר הרכב הנעקף בעיצומה של פניה , ברוב המקרים האחריות , או מירב האחריות על הרכב העוקף .

כיצד ניתן לבדוק איזה תהליך החל קודם. התשובה פשוטה . תוך בדיקת מיקומי נזק בשני הרכבים . שכן ככל שהנזק ברכב הנעקף הוא אחורה יותר בגוף הרכב , וקדימה יותר בגוף הרכב העוקף, המשמעות היא לטובת הרכב הנעקף, ככל שהנזק בחלק הקדמי יותר של הרכב הנעקף, אחורי יותר של הרכב העוקף, המשמעות היא לטובת רכב העוקף .

כאן הנזק בפינה קדמית שמאלית של הרכב הנעקף . משמע שעד התביעה יצא לפניה שמאלה, מצד אחד אחרי שעצר במהלך הנסיעה , ומאידך הוא החל את פניה שמאלה, בזמן שהנתבע מבצע עקיפה , ועומד לסיים אותה .

נהיגתו של הנתבע .

גם הנתבע לא נהג כשורה . יש לזכור שהוא בעצמו אומר , כי התנועה תנהלה באיטיות רבה בגלל משאית איטית שנסעה בראש השיירה. הנתבע גם הודה כי הוא יצא לעקיפה כאשר ארבעת כלי הרכב צמודים או כמעט צמודים אחד לשני וכי הוא התכוון לעקוף את שלושת כלי הרכב שלפניו יחדיו .

ראשית אסור לרכב עוקף לעקוף יותר מרכב אחד הנוסע לפניו .